בגלל שאנחנו בני ערובה של המציאות הזאת, בגלל שזה הנוף מתוך ג'יפ ממוגן שככה אני ראיתי את הכיבוש וכמובן גם בגלל גלעד שליט.  ישראלים יקרים אל יאוש- עוד נגמור עם הכיבוש.

ובנימה יותר אישית. לפני שנתיים בדיוק עלתה הכרזה הראשונה לבלוג (בכתובת הקודמת) לרגל 41 שנה לכיבוש. אז הגיע הזמן להודות לכמה אנשים- האחד אדריכל צעיר, י. אצקסון שמו ששתל במוחי את הרעיון לפתוח בלוג כדרך להשיג נשים. השני הוא לא אחר מיזם האינטרנט הנודע נ. שרון שטען שכל עוד אני בבלוגספוט אני לא אצליח להשיג נשים מהבלוג הזה ולכן עזר לי לפתוח את האתר הנוכחי. והאחרון הוא מר רוזנטל, עורך המשנה האגדי,  שטען שאני צריך לעשות כרזה לפחות פעם בשבוע כדי להשיג נשים, ואפילו הפך להיות שותף ליצירה באתר.

אז היום מה שיש לי להגיד לכם זה שכולכם טעיתם- לא משיגים בחרות מבלוג. אבל לפחות מצלחים לייצר אמירה ומחאה על המציאות הנושכת, ואולי אפילו לנשוך אותה קצת בחזרה.

להתראות בכרזה הבאה.