מוכרחים להיות שמח

4 יוני 2012 by עידו (סני) ארזי, No Comments »

כנראה שיש בזה פאן, כנראה שיש מי שממש נהנה מזה אחרת כבר מזמן מישהו היה מפסיק את זה.

הצבא כנראה קצת נהנה מזה שיש איום גדול ונוראי, זה מביא תקציבים לא רעים זה עוזר להרגיש חשוב וגיבור אפילו שאתה סתם מג"בניק בסיור והכי חשוב זה לא נורא כואב, כולה זורקים קצת אבנים, מקסימום שניים שלושה הרוגים. המתנחלים? הם בטוח נהנים. גם תחושת עליונות וגאולת הארץ, גם התקציבים, וגם אפשר לירות ולהרביץ לערבים חופשי חודשי, מה אפשר לבקש יותר מזה. מי עוד יש לנו? הממשלה, נו באמת, ביבי והליכוד הרי לא היו מחזיקים בכיסא רבע שעה בלי הכיבוש הישן והטוב וליברמן היה היום קופאית בטיב טעם אלמלא… אתם מבינים. והשמאל? נו איך היינו משיגים כרטיסים למדונה ואז מגנים את עצמנו על זה שהלכנו בלי הכיבוש? גם נהנתנות וגם צדקנות והכל באריזה אחת, תענוג. אז את מי שכחנו? אה הערבים… טוב אולי הם קצת נדפקים אבל הם ערבים אז זה לא כזה סיפור.

בקיצור אם אתם עדיין סופרים אז זה כבר יוצא 45. שיהיה לכם המשך כיבוש שמח.

ותודה רבה לחיים שוורצברג שחוץ מהיותו טבעוני רדיקלי ומפגין אנרכיסטי הוא גם צלם מעולה והתמונה בכרזה זה בזכותו. ובזכות הכיבוש.

תגים: , , ,

Leave a Reply

Comment Spam Protection by WP-SpamFree

And if you can’t change yourself … Then change the world

פוסטר בוי הוא הכינוי לשחקן בקבוצה שלא מקבל דקות משחק ורק מצטלם לפוסטר. וככה זה גם במחאה- אתה לא באמת במשחק אבל אבל אתה עומד על הקווים וצועק אל השחקנים מה אתה חושב שצריך לעשות.

הכרזות שלי הם תגובה, הערה, הארה או מחאה שלי לנעשה סביבי.

כי כמו שנאמר בשיר- If you can't change the world change yourself

And if you can't change yourself ...
Then change the world